חממי נ' דפי זהב בע"מ

פסק דין

התובעת הגישה נגד הנתבעת, תביעה על סך 20,000 ₪, בגין עגמת נפש וטרחה, שנגרמו לה, עקב פרסום מספר הטלפון הנייד שלה במדריכי הנתבעת (הן באינטרנט והן במדריך הנייר), תחת עסק ששמו "חומוס עכו". טענות ההגנה המרכזיות של הנתבעת הנן כי לפי גרסת התובעת עצמה, אשר פורטה בכתב התביעה, היא פנתה אל הנתבעת בעניין זה רק כעבור שלוש שנים מעת שהחלו לזרום טלפונים עבור העסק הנ"ל לטלפון הנייד שלה. כמו כן, לפי הטענה, הנתבעת פעלה מיד להסרת פרטי הטלפון של התובעת תחת העסק הנ"ל וכי לא ניתן היה למחוק את הרישום במדריך הנייר, שכבר הודפס וחולק בעת מועד פניית התובעת אל הנתבעת. כמו כן, הנתבעת טענה כי נסיבות העניין מורות על כך שמספר הטלפון הנייד של התובעת היה רשום על שם העסק מלפני מועד העברת המספר האמור לבעלות התובעת וכי בהתאם לכך, הנתבעת לא הייתה יכולה לדעת כי מדובר ברישום שגוי.

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בדרך של פשרה, על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984, ללא נימוקים. בנוסף הסכימו הצדדים, כי בית המשפט יהיה רשאי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום מינמאלי של 2,000 ₪ ועד לסכום מקסימאלי של 4,000 ₪ בתוספת המחצית הראשונה של האגרה בסך של 347 ₪.

לאחר שעיינתי בחומר הראיות והתרשמתי מטענות הצדדים ומהמסמכים שלפני, החלטתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 2,500 ₪, בתוספת 347 ₪ בגין האגרה והכל תוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לנתבעת.

ניתן היום, כ"ד סיון תש"ע, 06 יוני 2010, בלשכתי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: